#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקראת שבת דלפני פסח שבת הגדול?	"כתב הטור דלקחו פסחיהם בשבת י' ניסן ונעשה בו נס גדול בפסח מצרים [והשבלי לקט כתב מפני שמאחרים לבא לבתיהם מחמת הדרשה נראה בעיניהם כיום גדול וארוך, והדרישה (ס""ק א') הביא ממהרש""ל מפני שמפטירין בו לפני בוא יום ה' הגדול]"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה הנס גדול?	"1) תוס' (שבת פ""ז ע""ב) הביאו מדרש דאמרו ישראל למצריים שהם שוחטים פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים והלכו לאביהם לבקש שישלחו ישראל ולא רצו ועשו מלחמה עם אבותיהם והרגו הרבה<br>2) הטור הביא מסדר עולם דכשאמרו ישראל ששוחטים פסח לה' שיניהם קהות ולא היו רשאין לומר להם דבר [וביאר הב""י דאע""פ דנס זה של שיניהם קהות נמשך עד פסח מ""מ העיקר נס היה ביום ראשון ואח""כ כיון דדשו דשו]"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קבעו זה בשבת ולא בי' ניסן?	"1) הלבוש פי' דהנס בא ע""י שמירת שבת שהמצריים ידעו שישראל שמרו שבת במצרים ולפיכך תמהו על מה שהיו מטפלין בשה בשבת, והוסיף הפרישה (ס""ק ב') שראו שהיו קושרין בכרעי מטתם ולא ידעו שיש חילוק בין קשר של קיימא לקשר שאינה של קיימא<br>2) חידושי הגהות (ס""ק א') פי' כי השבת ג""כ זכר ליציאת מצרים, ע""ש, והוסיף הערוה""ש (סע' ד') דשבת הוא אות על חידוש העולם ופסח הוא אות על השגחה וחיבת ישראל, וזה בלא זה לאו כלום, ולפיכך תכף אחר יציאת מצרים נתן לנו הקב""ה את השבת ולא המתין עד מתן תורה<br>3) הט""ז (ס""ק א') הביא מהר""ר משה חריף זצ""ל כיון שבי' ניסן עברו את הירדן היו טועין לומר שנקרא יום הגדול על שם הנס של הירדן, וכ""כ הב""ח [וניסי מצרים גדולים מניסי ירדן (ערוה""ש סע' ב')]<br>4) המג""א (ס""ק א') תי' די' ניסן כבר נקבע להיות תענית דהוא יום שמתה מרים<br>5) הבאה""ט (ס""ק א') הביא תירוץ דדוקא בשבת האמינו המצריים שרוצים לשחוט דכיון שהיה שבת אסור להם לשחוט"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אומרים ""גוט שבת"" בשבת הגדול?"	"החיד""א (מחזיק ברכה ס""ק ב') כתב שאומרים גוט שבת הגדול, וכן דייק האור לציון (ח""ג פ""ה אות ב') מלשון המחבר דשבת זו נקראת שבת הגדול"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לאכול מעט מקמח של פסח קודם פסח?	"המהרש""ל היה דורש כן כי שמא יהיה בו חשש חימוץ ויתלה במה שאכל [וגם טוב ליתן ממנו לעני], ותמה עליו המג""א (ס""ק א') דזהו דוקא בדבר יבש ואנן קיי""ל דקמח בקמח הוי כמו לח בלח וא""כ תלוי בששים, ותי' דהוא לחומרא בעלמא ויש להחמיר כיון שיצא מפי אותו צדיק, והדגול מרבבה תי' דהמהרש""ל חשש דחמץ הוא דבר שיש לו מתירין וס""ל כהמחבר ביו""ד (סי' ק""י סע' ז') דאפי' בדבר שיש לו מתירין מהני כשנאכל אחד מהם להתיר השאר, והח""י (ס""ק א') תי' דחושש להשיטות דקמח מקרי יבש ביבש [ולפי טעם זה כתב החת""ס דהיינו דוקא במקומות שנוהגין לאפות בפסח ג""כ אבל בזמנינו שרגילין לאפות קודם פסח בודאי העיסה הוי כלח בלח (פסק""ת אות ה')], והערוה""ש (סי' תכ""ט סע' ח') מסיים דנוהגין לעשות כעיגול בשבת הגדול מקמח הפסח."	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים במנחה בשבת הגדול?	"כתב הרמ""א דנוהגין לומר ההגדה מעבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו לפי שהיתה בו התחלת הגאולה והנסים, ואפי' אם חל בערב פסח (באה""ט ס""ק ב', מ""ב ס""ק ב'), אכן הגר""א (ס""ק ב') מדייק ממכילתא שאין אומרים ההגדה אלא בשעה שמצה ומרור מונחין לפניו [וצ""ע למה כתב הביה""ל (ד""ה במנחה) ""בשם הגר""א כתבו""], ויש מיישבין דאין אומרים ההגדה בתורת חיוב והא ראיה דאין אומרים דברי רבן גמליאל (פסק""ת אות ב')"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי פוסקים מלומר ברכי נפשי?	"בשבת הגדול (רמ""א) {ונראה לר""י באק דהיינו מפני שאומרים ההגדה, אבל לפי הגר""א עדיין צריך לומר ברכי נפשי}"	סימן תל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה בשבת הגדול?	"הבאה""ט (ס""ק א') הביא דמפטירין וערבה רק כשחל בערב פסח, וביאר הערוה""ש (סע' ה') מפני שקורין בה הביאו את המעשר אל בית האוצר וערב פסח הוא זמן ביעור מעשרות, אמנם הערוה""ש הביא שיטת הגר""א (מעשה רב אות קע""ו) להיפך דמפטירין וערבה אם לא חל בערב פסח לזכרון ביעור המעשרות אבל כשחל בערב פסח אין מפטירין בה דבשבת א""א לבער, ומסיים דזהו מנהג שלו, ולמעשה הרבה נוהגין להפטיר וערבה בכל אופן (פסק""ת אות ד')"	סימן תל סעיף א		
